ספירת דם (CBC): מה זה, ערכים תקינים ומה אומרות התוצאות

CBC הוא קיצור של ספירת דם מלאה (Complete Blood Count). היא נקראת גם ספירת דם, CBP או המוגרמה. מדובר בדגימת דם אחת שסופרת ומודדת את שלושת סוגי התאים בדם:

• כדוריות דם אדומות, שנושאות חמצן בעזרת המוגלובין. בתוצאות מופיעים המוגלובין, ספירת הכדוריות האדומות, המטוקריט (PCV) ומדדי הכדוריות האדומות (MCV, MCH, MCHC, RDW).
• כדוריות דם לבנות, שנלחמות בזיהומים. הספירה הכוללת (WBC או TLC) והספירה המבדלת (DLC), שמחלקת אותן לחמישה סוגים.
• טסיות דם, שעוזרות לדם להיקרש.

רופאים מפנים לבדיקה בבדיקות שגרתיות, כשיש עייפות, חום, זיהום, שטפי דם או דימום, לפני ניתוח, וכדי לעקוב אחרי מחלות או תרופות שמשפיעות על הדם. בחלק מהתוצאות מופיעה גם שקיעת דם (ESR), שאינה חלק מספירת הדם אבל נעשית לעיתים קרובות יחד איתה.

המוגלובין נמוך פירושו אנמיה. ארגון הבריאות העולמי (WHO) מגדיר אנמיה כהמוגלובין מתחת ל-13 g/dL בגברים ומתחת ל-12 בנשים. בהריון הסף הוא מתחת ל-11 בשליש הראשון והשלישי ומתחת ל-10.5 בשליש השני, כשהדם נעשה מטבעו מדולל יותר. אנמיה יכולה לגרום לעייפות, קוצר נשימה, דופק מהיר, חיוורון, סחרחורת וכאבי ראש.

ה-MCV (גודל הכדוריות האדומות) מכוון לסיבה:

• כדוריות קטנות (MCV נמוך): לרוב חוסר ברזל, בגלל וסת כבדה, הריון, תזונה דלה בברזל או דימום איטי ממערכת העיכול. גם נשאות לתלסמיה, שנפוצה בדרום אסיה, באגן הים התיכון ובמזרח התיכון, גורמת לכדוריות קטנות, לעיתים קרובות עם ספירת כדוריות אדומות תקינה או גבוהה.
• כדוריות גדולות (MCV גבוה): חוסר ויטמין B12 או חומצה פולית, שתיית אלכוהול קבועה, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלת כבד או תרופות מסוימות.
• כדוריות בגודל תקין: מחלה ממושכת, מחלת כליות, איבוד דם לאחרונה או שילוב של כמה סיבות.

המוגלובין או המטוקריט גבוהים נובעים בדרך כלל מהתייבשות, עישון או מגורים בגובה רב, ולעיתים רחוקות יותר ממחלת ריאות או לב, או ממחלה של מח העצם (פוליציתמיה).

ספירת כדוריות לבנות גבוהה (מעל כ-11,000 ל-µL) פירושה בדרך כלל שהגוף נלחם במשהו: זיהום חיידקי (לרוב עם נויטרופילים גבוהים), דלקת, פציעה או ניתוח, סטרס או תרופות סטרואידים. היא עולה מעט גם בהריון ואצל מעשנים. ספירה גבוהה מאוד, או תאים לא בשלים (בלסטים) בתוצאות, דורשים בדיקה מהירה אצל רופא, כי לעיתים נדירות הם יכולים להעיד על סרטן דם כמו לוקמיה.

ספירת כדוריות לבנות נמוכה (מתחת לכ-4,000 ל-µL) שכיחה לזמן קצר בזיהומים נגיפיים. היא יכולה לנבוע גם מתרופות מסוימות (כולל כימותרפיה וחלק מהאנטיביוטיקות, התרופות נגד פעילות יתר של בלוטת התריס והתרופות הפסיכיאטריות), חוסר B12 או חומצה פולית, מחלות אוטואימוניות, ולעיתים רחוקות מבעיות במח העצם. ספירת נויטרופילים נמוכה מעלה את הסיכון לזיהומים; אם יש גם חום, המצב עלול להיות דחוף.

אאוזינופילים גבוהים מעידים לרוב על אלרגיה, אסתמה, אקזמה או תולעי מעיים, שנפוצות במדינות רבות.

טסיות נמוכות (תרומבוציטופניה), מתחת לכ-150,000 ל-µL, שכיחות במחלות חום נגיפיות, במיוחד דנגי, ויכולות לנבוע גם מתרופות מסוימות, שתיית אלכוהול מרובה, מחלת כבד, טחול מוגדל, הריון ומחלות חיסוניות (ITP). התגבשות של טסיות במבחנה יכולה לגרום לספירה להיראות נמוכה בטעות, ולכן תוצאה לא צפויה חוזרים עליה לעיתים קרובות.

בדנגי, הטסיות יורדות לרוב בחדות בימים 3 עד 7 של המחלה, כשהחום מתחיל לרדת. זה השלב הקריטי, שבו הרופאים עוקבים מקרוב אחרי סימני אזהרה: כאב בטן חזק, הקאות חוזרות, דימום מהחניכיים או מהאף, דם בהקאה או בצואה, אי-שקט או ישנוניות חריגה. המספר לבדו לא קובע את הטיפול; המצב הכללי חשוב יותר. אין ליטול אספירין או איבופרופן כשיש חום שעשוי להיות דנגי; שאלו רופא או רוקח מה בטוח.

טסיות גבוהות (תרומבוציטוזיס), מעל כ-450,000 ל-µL, מופיעות בדרך כלל אחרי חוסר ברזל, זיהום או דלקת, ניתוח או כריתת טחול. לעיתים רחוקות הן נובעות ממחלה של מח העצם, ורופא יבדוק זאת אם הספירה נשארת גבוהה.

• זו דגימת דם קטנה מהווריד (או דקירה בעקב או באצבע אצל תינוקות). לא צריך לצום לפני ספירת דם, אלא אם בדיקות אחרות באותה הזדמנות דורשות צום.
• התוצאות מגיעות בדרך כלל באותו יום, לעיתים קרובות תוך כמה שעות.
• שתו כרגיל: התייבשות יכולה לגרום להמוגלובין ולהמטוקריט להיראות גבוהים יותר.
• ספרו למעבדה על מחלה לאחרונה, הריון ותרופות שאתם נוטלים, כי הם יכולים לשנות את הספירה.
• אם משהו חריג, הרופאים בודקים לעיתים קרובות משטח דם (התאים מתחת למיקרוסקופ) או חוזרים על הבדיקה.

• הסתכלו על התמונה המלאה. ערך אחד מעט מחוץ לטווח, כשכל השאר תקין ואין תסמינים, הוא דבר שכיח ולרוב חסר משמעות.
• חזרו על הבדיקה אחרי מחלה. הצטננות וזיהומים אחרים יכולים לשנות את הכדוריות הלבנות והטסיות למשך שבועיים בערך.
• צריך למצוא את הסיבה לאנמיה, ולא רק לטפל בה: בדיקות ברזל (פריטין), B12 וחומצה פולית הן הבדיקות הבאות המקובלות.
• תוספי ברזל, B12 וחומצה פולית הם החלטה של הרופא. נטילת ברזל בלי בדיקה עלולה להסתיר סיבה שצריך למצוא, ועודף ברזל מזיק.
• אכלו למען דם בריא: ברזל (עדשים, שעועית, ירקות עלים ירוקים, בשר, דגים, ביצים, דגני בוקר מועשרים) יחד עם ויטמין C, ו-B12 ממוצרי חלב, ביצים, דגים או מזונות מועשרים אם אתם צמחונים או טבעונים.