בדיקת קריאטינין: ערכים תקינים, קריאטינין גבוה ומה התוצאה שלכם אומרת

קריאטינין הוא חומר פסולת שנוצר כשהשרירים משתמשים באנרגיה. הוא מיוצר בקצב די קבוע, עובר בדם, והכליות מסננות אותו החוצה לשתן.

מכיוון שהגוף מייצר אותו בקצב קבוע והכליות מפנות אותו, הרמה שלו בדם היא מדד יומיומי טוב לעד כמה הכליות מסננות טוב. כשהסינון מאט, הקריאטינין מצטבר והמספר עולה.

בדיקת הדם נקראת לרוב קריאטינין בסרום או S. creatinine, והיא חלק מתפקודי כליות (KFT או RFT) יחד עם אוריאה, BUN, נתרן ואשלגן. יש גם בדיקת קריאטינין בשתן, שמשמשת בדרך כלל לחישוב היחס בין אלבומין לקריאטינין בשתן, כדי לבדוק אם חלבון דולף לשתן.

קריאטינין לבדו תלוי במסת השריר, בגיל ובמין, ולכן אותו מספר יכול להיות תקין אצל אדם אחד וגבוה אצל אחר. בגלל זה המעבדות הופכות אותו ל-eGFR: הערכה של כמה מיליליטרים של דם הכליות מסננות בכל דקה, מותאמת לגודל גוף סטנדרטי.

רוב המעבדות משתמשות היום בנוסחת CKD-EPI 2021, שמבוססת על קריאטינין, גיל ומין (וכבר לא על מוצא). eGFR של 90 ומעלה הוא תקין; 60 עד 89 יכול להיות תקין אצל אדם מבוגר; מתחת ל-60 במשך שלושה חודשים או יותר זו מחלת כליות כרונית.

ה-eGFR פחות מדויק אם יש לכם מסת שריר גבוהה מאוד או נמוכה מאוד, אם את בהריון, אם עברתם קטיעה, אם אתם צמחונים קפדניים או אוכלים תזונה עתירת חלבון מאוד, או אם תפקוד הכליות משתנה במהירות. במקרים כאלה הרופא עשוי להוסיף גם בדיקת ציסטטין C.

תוצאה מעל הטווח של המעבדה יכולה לנבוע מדברים שאין להם שום קשר למחלת כליות:

• התייבשות: שתייה מועטה, חום, הקאות או שלשולים
• הרבה שריר, מאמץ גופני קשה ביום-יומיים שלפני הבדיקה, או תוספי קריאטין
• ארוחה גדולה של בשר מבושל בשעות שלפני הבדיקה
• תרופות מסוימות, כולל חלק ממשככי הכאבים (NSAIDs כמו איבופרופן), חלק מהתרופות ללחץ דם וחלק מהאנטיביוטיקות. לעולם אל תפסיקו תרופה שנרשמה לכם על דעת עצמכם; שאלו את הרופא שרשם אותה.

זה יכול גם להעיד על כך שהכליות מסננות פחות:

• פגיעה חריפה בכליות: ירידה פתאומית, לרוב עם התייבשות, זיהום קשה או חסימה
• מחלת כליות כרונית: ירידה איטית, לרוב בגלל סוכרת או יתר לחץ דם ממושכים
• חסימה בדרכי השתן, כמו ערמונית מוגדלת או אבנים בכליות

בדרך כלל הרופא חוזר על הבדיקה, מסתכל על ה-eGFR ומשווה לתוצאות קודמות. תוצאה יציבה שונה מאוד מתוצאה שעולה במהירות.

קריאטינין נמוך הוא כמעט אף פעם לא סיבה לדאגה. לרוב הוא משקף פחות מסת שריר: אצל מבוגרים בגיל מתקדם, אנשים במבנה גוף קטן, אחרי מחלה ממושכת או ירידה במשקל, או בתזונה צמחית ברובה.

זה גם תקין שהוא יורד בהריון, כי הכליות מסננות יותר. רמות נמוכות מאוד יכולות להופיע עם תזונה לקויה, מחלת כבד קשה או מחלות שגורמות לדלדול שרירים, והרופא יחפש אותן אם יש סימנים נוספים.

נקודה אחת חשובה: כשמסת השריר נמוכה, קריאטינין שנראה "תקין" יכול להסתיר ירידה בתפקוד הכליות, וזו אחת הסיבות שמשתמשים ב-eGFR ולפעמים בבדיקת ציסטטין C.

• זו דגימת דם קטנה מהווריד. בדרך כלל לא צריך לצום, אלא אם בדיקות אחרות באותו ביקור דורשות צום.
• הימנעו ממאמץ גופני קשה ביום שלפני, ומארוחה גדולה של בשר מבושל בערב שלפני, כי שניהם יכולים להעלות את התוצאה.
• שתו כרגיל. התייבשות יכולה להעלות את הקריאטינין.
• ספרו למעבדה או לרופא על תוספי קריאטין, על כל תרופה שאתם נוטלים, ואם את בהריון.
• התוצאות מגיעות בדרך כלל באותו יום. תשובות רבות כוללות גם eGFR, אוריאה ו-BUN.

קריאטינין הוא חלק מרוב בדיקות הדם השגרתיות. בודקים אותו בתדירות גבוהה יותר אם יש לכם:

• סוכרת או יתר לחץ דם: לפחות פעם בשנה, יחד עם בדיקת אלבומין בשתן, כי אלה שתי הסיבות הנפוצות ביותר למחלת כליות
• מחלת כליות כרונית: מפעם בשנה ועד כל כמה חודשים, לפי השלב
• תרופות שמשפיעות על הכליות: כשמתחילים אותן ובמרווחים שהרופא קובע
• מחלת לב, היסטוריה משפחתית של מחלת כליות, או גיל מעל 60

• שמרו על לחץ הדם ועל רמת הסוכר בטווח היעד שלכם. שני אלה הכי חשובים לבריאות הכליות לטווח ארוך.
• שתו מספיק מים בהתאם לאקלים ולפעילות, אלא אם הרופא אמר לכם להגביל נוזלים.
• היזהרו עם משככי כאבים. השתמשו ב-NSAIDs כמו איבופרופן רק לפי ההוראות, ושאלו רוקח אם אתם נוטלים אותם לעיתים קרובות.
• הפחיתו מלח ומזונות מעובדים מלוחים מאוד; זה עוזר ללחץ הדם ולכליות.
• אל תעשנו, הישארו פעילים, ושמרו על משקל תקין.
• שאלו לפני שאתם לוקחים תוספים או צמחי מרפא, במיוחד אם ה-eGFR שלכם נמוך.
• תרופות ושינויים בתזונה במחלת כליות הם החלטה של הרופא. חלק מהתרופות דורשות מינון נמוך יותר כשתפקוד הכליות ירוד, ולכן תמיד ספרו לכל רופא או רוקח מה ה-eGFR שלכם.