אבנים בכליות (אבני כליה; בשפה הרפואית נפרוליתיאזיס) הן גושים קשים, דמויי חלוקי נחל, שנוצרים בכליה אחת או בשתיהן כשחומרים כימיים בשתן מצטברים. הן יכולות להיות קטנות כמו גרגר חול או גדולות כמו אפונה, ולעתים רחוקות גדולות הרבה יותר.
הן שכיחות: בערך 11% מהגברים ו-6% מהנשים בארצות הברית סובלים מאבן בכליה לפחות פעם אחת. מי שכבר הייתה לו אבן נמצא בסיכון גבוה יותר לאבן נוספת.
- אבנים קטנות לרוב לא גורמות לתסמינים ויוצאות בשתן בלי שמרגישים.
- אבנים גדולות יותר, או אבנים שנתקעות בצינור שמוביל מהכליה לשלפוחית השתן (השופכן), יכולות לחסום את זרימת השתן ולגרום לכאב חזק או לדימום.
| סוג האבן | מה זה אומר |
|---|---|
| סידן (סידן אוקסלט, calcium oxalate, או סידן פוספט, calcium phosphate) | הסוגים השכיחים ביותר |
| חומצת שתן (uric acid) | יכולה להיווצר כשהשתן חומצי מדי |
| סטרוביט (struvite) | יכולה להיווצר אחרי דלקת בדרכי השתן |
| ציסטין (cystine) | נדירה; נגרמת ממצב תורשתי |
המדריך שלנו לחומצת שתן ולגאוט (שיגדון) מסביר על חומצת שתן גבוהה, שיכולה לגרום גם לאבנים.


